סולימן הרמס, פרופ' לחקלאות מוצאו ברברי מלוב, מלמד באוניברסיטת טריפולי. אני חושבת שהגעתי אליו בעקבות צנצנת דבש שקיבלתי ... דבש לובי, תוצר חקלאי שהארץ הזאת יודעת להפיק באיכות גבוהה במיוחד.
דבש, תמרים, נפט ...ו"עאג'ג'" -סופות חול, המון חול. כל האובך שמגיע לכאן באביב מתרומם בלוב ונוחת אצלי במרפסת ... והנה, היורה שירד אמש והיום שטף אותו, אני מפנה את המשקע בחרדת קודש אל המרזב...
המלחמה המתמשכת בלוב היא בעיקרה מלחמת שבטים, בינם לבין עצמם ובינם לבין דאעש במחוז קירנאיקה המזרחי ובינם לבין "חמאס"- האחים המוסלמים בעלי הזיקה הטורקית בטריפוליטניה במערב. מלחמה זאת נמשכת כבר שנים וכל דאלים גבר בה. אני מניחה שהשביתה את הפעילות האקדמית ולכן זה כבר כמה חודשים הוא גולה בארצות הברית. השיח בינינו הישראלים לבין הברברים (כמה שבטים) יש לו כללים, הוא אינו מתקדם לינארית כמו שאנחנו רגילים בארץ שלנו... הוא ספיראלי מלופף סביב ציר לינארי ... זה אחר, מאוורר ומאפשר פתחי מילוט לשני הצדדים. מתנדנד שכזה איטי יותר.
אז דרך הפייסבוק הכרתי את שיריו המינאטוריים, מין פרגמנטים ואמיתות שחשבתי שהם אתגר לפי מידותיי, שהרי לא קל לתרגם שיר ובמיוחד אם מתכוונים לדייק, במינאטורה כמעט חובה לדייק, לפחות ב"ניצוץ".
*
מלאכת תרגום שיר: "נשיקה מבעד למטפחת" כך כינה ח.נ. ביאליק את המעשה
שיר הוא קפסולה, מניפה סגורה הנפתחת כמו תת הכרה בידי קוראה
צריך שתהיה שעת רצון, סינרגיה ואולי כוס סנגרייה קלה...
למען ירקם קשר בין נותן/ת לנוטלה
שיח חיבה
קל וחומר מסע משפה אל שפה
רפרוף מלאך נוגע וחולף
"נשיקה מבעד לצעיף"
מש-אללה
*
אז ניסיתי לתרגם, לשפתי לעברית ולאנגלית שהוותה גשר בינינו. הוא קרא ואהב וכך אט אט נרקם איזה קשר חברי -אבהי תומך של נותן ולוקחת. השיר האחרון , קטנטן גם הוא, העיף אותי לאיזה לימבו שנכרך במתחולל בחיי באותו זמן, סיפר על מכתב אחד שנקלע בטעות לקערת מכתבי היום יום בבית ההורים, השיר הוא שיח בין אחים כשאחד פונה אל שני בבקשה לשלוף מכתב משנה גורל שהונח בקערה בשגגה ... מכתב מבשר על נפילת אח.
גם בבית הוריי עמדה קערה כחולה רחבה בכניסה לבית אליה הושלכו מכתבים שהוכנסו בידי מי שהגיע..מכתבי חשבונות וכיו"ב. דיבר אלי ונגע הפרגמנט הקטן במיוחד כי בית הורי בדיוק התרוקן ממשמעויותיו.
הדיאלקט הברברי שונה מן הערבית היהודית אותה דיברו יהודי לוב , באזניי שפת האמזירי, בני החורין, נשמעת רכה יותר. כל הברברים ששוחחתי איתם הם אנשים רכים, הרואים ביהודי לוב אחים בעלי מקור משותף.
הרי"ש המתגלגלת בענבל הלוע .... "סובאגו יגוק" ? שמאפיינת את הלובים מעידה על מוצא ברברי. מבנה גנטי של הלוע יוצר את הגלגול של הרי"ש כך שהיא נשמעת כמו ג'"ש ... ולא רי"ש.
ראיינתי לצורך מחקרי עשרות ופגשתי מאות ובשיחות סביב נושא העלייה לארץ ישראל וההיטמעות בה עלו וחזרו דפוסים , אחד מהם הוא אילוף הרי"ש . מעניין לעקוב אחר ביטוי הצליל הזה בין דור ראשון לשני.
בהיסטוריה של יהודי לוב השבטים הברברים תמיד הוו מחוז הצלה, התגוררו באיזור ההררי , הג'באל, במין צורת מגורים הפוכה, אל תוך האדמה. דמיינו בית בארכיטקטורה אנדלוסית עומד על ראשו וכל כולו נטוע באדמה. שיטת בניה ממתנת טמפרוטורה הנעה בין קצוות קיצוניים וגם מאפשרת בטחון לדייריה. לוב היא צומת דרכים בין המגרב למשרק, דרסו את אדמתה כובשים מכאן ומכאן ותמיד תמיד כובשים אלו חיפשו את "החוליה החלשה" והעשירה יחסית.
היהודים בלוב תמיד התפרנסו ממסחר או מהיותם בעלי מלאכה, גם אם התיישבו בקרב חקלאים. הם לא היו עובדי אדמה. בשום שלב אלא לאחר עלייתם לארץ ישראל. אז בכל פעם כשכובשים אלו באו ללהשמיד ולהשחית, האנוסים בפוטנציה השתדלו למצוא מיקלט אצל האחים, האמזירים- ברברים והם אחינו הטובים.
את השם : ברברים BERBER קיבלו מהרומאים ומשמעותו "אלו ששפתם בלולה בר- בר- בר שזרים לנו". למעשה מדובר בחברה שבטית שהוגדרה על ידי שלילתה אבל דובר בחברה מגוונת ומפותחת מאוד מאוד מאודה, הם האוכלוסיה השורשית של צפון אפריקה שעד סוף התקופה הרומית נקראה LIBYA כמעט כולה.
בתמונות (גוגל) , בתים בגאריאן , מבטאים: ר'אר'יאן (רי"ש ענבלית !)
מה שהשאירו הברברים המורים באירופה אלו אוצרות: ממוסיקה, ארכיטקטורה, פילוסופיה והגות ותפיסות דתיות ומה לא ... סעו בהזדמנות לאנדלוסיה , בקרו בגני אלהמברה בגרנדה ... עברו בגן העדן ששם ממזרקה למזרקה , תרצו למות אל תוך היופי המעודן והמרהיב, דבר יפה ממשנהו. תחזרו אנשים טובים יותר, ברברים.
אלהמברה: עץ רימון בשלכת (ננט)
מחכים לברברים / קונסטנדינוס קוואפיס
− לְמַה אֲנַחְנוּ מְחַכִּים, לָמָּה נֶאֶסַפְנוּ בַּכִּכָּר?
הַבַּרְבָּרִים צְרִיכִים לָבוֹא הַיּוֹם.
− מַה פֵּשֶׁר חֹסֶר-הַמַּעַשׂ שֶׁל אֲסֵפַת-הַמְחוֹקְקִים?
לָמָּה יוֹשְׁבִים הַמְחוֹקְקִים בְּלִי לְחוֹקֵק דָּבָר?
כִּי הַבַּרְבָּרִים צְרִיכִים לָבוֹא הַיּוֹם.
מַה צֹּרֶךְ בְּחֻקֵּיהֶם שֶׁל הַמְחוֹקְקִים?
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַבַּרבָּרִים יְחוֹקְקוּ אֶת חֻקֵּיהֶם.
לָמָּה הִשְׁכִּים שַׁלִּיטֵנוּ לָקוּם עִם שַׁחַר?
לָמָּה הוּא יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר הַגָּדוֹל
עַל כֵּס מַלְכוּת, לְפִי כְּלָלֵי הַטֶּקֶס, כֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ?
כִּי הַבַּרְבָּרִים צְרִיכִים לָבוֹא הַיּוֹם
וְהַשַּׁלִּיט מְחַכֶּה לְקַבֵּל פְּנֵי מַנְהִיגָם.
הִתְקִין אֲפִלּוּ מְגִלַּת קְלָף לָתֵּת לוֹ
מַעֲנִיק לוֹ תְּאָרִים וְשֵׁמוֹת רַבִּים.
− לָמָּה שְׁנֵי הַפְּקִידִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַפְּרֶטוֹרִים יָצְאוּ
בְּכָתֳנוֹתֵיהֶם הַמְרֻקָּמוֹת, הָאֲדֻמּוֹת?
לָמָּה עָנְדוּ אֶצְעָדוֹת עִם אַבְנֵי-אֲכָטִיס רַבּוֹת
וְלָמָּה לָהֶם הַטַּבָּעוֹת עִם הָאִיזְמָרַגְדִים הַבּוֹהֲקִים?
לָמָּה בִּידֵיהֶם מַקְלוֹת כֹּה הֲדוּרִים
גֻּלּוֹתֵיהָם מְגֻלָּפוֹת בְּכֶסֶף וּבְזָהָב?
כִּי הַבַּרְבָּרִים צְרִיכִים לָבוֹא הַיּוֹם
וּדְבָרִים כָּאֵלֶּה עוֹשִׂים רשֶׁם עַל הַבַּרְבָּרִים.
− לָמָּה הַנּוֹאֲמִים הַמְצֻיָּנִים שֶׁלָּנוּ אֵינָם עוֹלִים
לָשֵׂאת דְּבָרִים מֵעַל בָּמוֹת כְּמִנְהָגָם מֵאָז?
כִּי הַבַּרְבָּרִים צְרִיכִים לָבוֹא הַיּוֹם
וּנְאוּמִים נָאִים מְשַׁעְמְמִים אֶת הַבַּרְבָּרִים.
אֲבָל לָמָּה מִתעוֹרֶרֶת לְפֶתַע בֶּהָלָה
וְקָמָה מְהוּמָה (כָּל הַפָּנִים הִרְצִינוּ)
לָמָּה מִתְרוֹקְנִים פִּתְאוֹם רְחוֹבוֹתֵינוּ, כִּכְּרוֹתֵינוּ
הַכֹּל שָׁבִים לְבָתֵּיהֶם נְבוֹכִים עַד מְאֹד?
כִּי יָרַד הַלַּיְלָה ולְאֹ בָּאוּ הַבַּרְבָּרִים
וְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מֵאֵזוֹר הַגְּבוּל אוֹמְרִים
שֶׁאֵין בִּכְלָל בַּרְבָּרִים בַּסְּבִיבָה.
מַה יִּהְיֶה עַכְשָׁו עָלֵינוּ בְּלִי הַבַּרְבָּרִים?
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ אֵיזֶה פִּתְרוֹן.
💧 פיזור הברברים בצפון אפריקה
Libyanas in traditional costume from Rujban & Murzuq by Sasi Harib
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.