סיכום חודש מאז התחדשות הפעילות בבלוג לאחר הפסקה של כ- 10 שנים. תודה 💙
בגיל 10 קיבלתי חדר בשותפות עם אחותי שצעירה ממני במספר שנים, זה היה החדר האמצעי של בית הורי, היתה לשתינו מיטת " ענג" נפתחת, ארון מיושן מפותל רגליים שצבעו חום ומכתבייה מפורמייקה לשתי תלמידות. חדר נזירי במידת מה ביחס לחדרי הנעורים בימינו, אבל מרווח וממוקם בלב הבית והיה בו אויר נעים ומרחב.
בלילה היינו פותחות המיטה אבל ברוב הפעמים התעצלנו אז ישנו לנו "ראס ודימבה" כמו שתי סרדיניות , "ראש לזנב".
על רצפת החדר שהייתה קפואה בחורף נפרש שטיח ובקיץ הוא הוחלף בג'ריד, פרוות כבש שהפיצה ריח של שווארמה למרות ששערותיה נחפפו שוב ושוב בשמפו ריחני, לא עזר כלום, הדיר פעה בעוז.
[שתינו עד היום לא מסוגלות לסבול ריח בשר כבש ... מיד נוצרת התניה פבלובית של שטיח רגליים שעיר...]
אבל, לא על כך באתי לספר. לא על חדר הבנות, לא על כבשים (אף שיש לי הרבה סיפורים בקנה על כך) אלא על הארון החום. על העולם שהונח במרווח בינו לבין התקרה. אוצרות ידע מאובקים שלא נמצא להם מקום.
היה שם מטוס כבד של חברת תעופה גרמנית ניצב על כנו
היה שם משחק אסטרטגיה ששמו - גו ( אף אחד לא ממש ידע לשחק בו)
היה שם גלובוס גדול ורב צבעים ( ליודעי ח"ן: המדינות נצבעו בו בארבעה צבעים בדיוק! ) מסתובב על צירו
ואטלס,
אטלס ידיעות אחרונות אדום, ענק. עולם ומלואו. שימש יצועי בכל חופש גדול.
קוויתי שאולי כמו עליסה באחד הלילות אשאב אל תוכו.
היינו אחותי ואני פורסות על הרצפה הצוננת "לחאפ"- שמיכה חורפית מרופדת מבד סאטן מצד אחד ורוד ושני כחול. הכחול תמיד למעלה, הוא הים עליו הפלגנו אל הדמיון. ובלילות הקיץ בהן לא היו הגבלות שעת שינה הייתי מורידה את האטלס המאובק ובוחרת בכל פעם מדינה חדשה . ככה בקיץ אחד הספקתי לנסוע בעולם ומלואו, בגיל עשר ראיתי עולם.
ומאז אין חביב עליי מקריאת מפות.
עוד יורחב בעניין ואף אביא מתוך עולם החסד הזה של ילדותי תמונות נאות שקשורות לנושא הבלוג : לוב.
היום האטלס האדום, הדחוס כל טוב נמצא בביתי.
אבל לחובבי מפות נוספים הבאתי כאן הבוקר שתי מפות מעניינות: הראשונה - מי מתבוננים בנו כאן ומאיפה הם בעולם. השנייה- סיכום פעילות מאז הווסדו של הבלופ הקטן.
אז שוב , תודה💙 לקוראים ולמקורות ההשראה, האהבה.
* הסטטיסטיקה הנ"ל ללא כניסותיי. יש אופציה לסנן את עצמי החוצה לעומת התכנסויות אחרות ודל"ב.
שבוע טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.