מהו תרגום ?
ידועה אמרתו של ביאליק על שיר מתורגם
שהוא "כנשיקה מבעד למטפחת " אם התרגום מוצלח.
מאידך לא חסך שבטו מתרגומים
"נעדרי נשמה" שנעשו במסגרת "מפעל
הייצור" של תרבות עברית בהתחדשותה במאה ה- 20.
*
לאה גולדברג
השוותה תרגום נאמן לאישה
נאמנה שהיא לא יפה בעיני מאהבה ולעומת זאת, תרגום נאמן פחות למקור אך יפה ...
דימוי מבעד למציאות חייה כמתרגמת ומשוררת בחסד עליון ואישה הרואה עצמה כקרובה ל"דין" יותר מאשר ל"חסד".
*
נבוקוב דימה את התרגום להעתקת מציאות
מאדמה אחת אל אדמה אחרת, על כוכב אחר ...התרגום, כעולם מקביל.
*
נילי מירסקי , סוּפּר-מתרגמת, מבחינה
בין הלך-רוח של "אמן יוצר" ל"אמן מבצע", המתרגם כ"אוּמן" [בעל מלאכה].
*
כשלעצמי, חובבת מדופלמת, מלאכת התרגום
הוא נסיון ללכת בתוך עקבות רגליים שהוטבעו בחול.
מעשה התרגום
עפ"י מילון אבניאון:
" תִּרְגּוּם"- [ניקוד תחילית בחיריק ]
1. ניסוּחַ בלשון אחַת של מה שנֶאמַר
או נִכתַב בלָשון אחֶרת, העתקה מלשון ללשון
2. בֵּיאוּר, פֵּירוּש של מֶסר
3. (בהשאלה) העברה של טקסט ממדיום
למדיום או מסוגה לסוגה
[אנגלית: translation, rendition ]
תַּרְגּוּם [ניקוד תחילית
בפתח]
1 .
[תמ] יצירה ספרוּתית מתוּרגֶמת, כגון: תַרגום אוּנקְלוס לַתורה (מעברית לארמית)
2. [עח] (במחשבים) המרת נתונים מצורת
ייצוג אחת לצורת ייצוג אחרת, מבלי לשנות את המשמעות שלהם.
3. [עח] המרת הוראות
*
על פי הויקימילון:
בארמית – תרגם, פירושו ביאר ;
באכדית – targumanu , תורגמן ,
[משמעותו ק־ר־א ]
באוגריתית השורש ר־ג־ם הוא דיבר .
תרגום כדרך פרשנית
”אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי:
לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצִבּור שנַיִם מקרא ואחד תרגום. “ (בבלי, מסכת ברכות – דף ח, עמוד א)
כלומר,
יש לקרוא פסוק פעמיים ולאחריו קריאת תרגומו, התרגום עליו הוסכם הוא אונקלוס (ארמית).
אריכות ימים מובטחת ללומדים בדרך זו , כך על פי האמונה.
*
"תַּרְגּוּם הַשִּׁבְעִים" –
התרגום הקדום ביותר של המקרא שהמסורת זוקפת
לשבעים חכמים יוונים.
ההמרה משפה לשפה מאפשרת פרספקטיבה נוספת וגם בהכרח יצירת רווח שוני בין המילים.
כלומר, "הסדק", הארה, ראשיתו של התהליך הפרשני.
VIDEO
ג'יבריש, "על-שפה" - לא צריכה תרגום... (סוניה: חיים צינוביץ)
שישו ושמחו ... ואוטוטו שבת ולא בישלנו כלום כמעט מרוב חדווה
:-)
:-(
מה הפשיטא ?
ואיפה המדרש ?
:
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.
מַעֲשֵׂה תָּמָר, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם;
וְהַשֵּׁנִי, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים,
מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן,
לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין.
אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה;
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֵין מַפְטִירִין בְּ"הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם" (יחזקאל טז):
:
נראה כי מדובר בהלכות קריאה בתורה בציבור, עם ובלי תרגום לפסוקי ה"סיפור"
נבדוק כל מקרה לגופו ואולי תוך כדי כך תעלה איזו הבנה כללית
:
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם .
מה המעשה ?
וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא
וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו
וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.
תכ'לס ...
ראובן, בנו הבכור של יעקב אבינו שכב עם בלהה פלגשו של אביו,
האב שמע , ישראל= יעקב, ובכל זאת מניין בניו נותר ללא שינוי.
כלומר, אף שהבן, ראובן, הבן הבכור עליו אמר יעקב אביו שהוא "כוחי וראשית אוני"
חילל את יצוע אביו ואולי אף חטא בחטא מקביל ל"גילוי עריות"
(ייתכן משום שאין מדובר ברעיה אין עבירה ממש אבל כדאי לבדוק?)
ולמרות זאת, התורה מספרת, כי יעקב , שהוא (אבי) ישראל החליט להבליג
ולהמתין עם העונש שיבוא במעמד הצוואה/ירושה.
ראובן לא יקבל את שמגיע לו בתוקף מעמדו כבכור בשל מעשה זה.
אז למה לא מתרגמים ורק קוראים?
אולי כדי להבליט את המעשה בהיעדר התרגום שלו מחד
ומאידך להצביע על "חוסר שביעות רצון" בו בזמן.
אולי ... נמשיך?
מַעֲשֵׂה תָּמָר, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם .
היו שתי תמר- יות
תמר בת דוד המלך שכמצוות אביה התבקשה לסעוד את אחיה החולה המדומה, אמנון
שהסתבר בדיעבד כי זמם לאנסה לכשתגיע.
האם אל תמר בת דוד התכוון המדרש?
נראה שלא
כי
מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן,
לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין.
במדרש תמר לא נזכרת אבל יוזמי העוול כן...
[האם היה מעשה דוד ואמנון משמעותי נוסף ? מוזמנים לבדוק.]
הייתה עוד תמר, קדומה יותר, שמצאצאיה נולד דוד המלך.
תמר כלתו של יהודה , בנו של יעקב, ש"גנבה" בתחבולה את לבו של יהודה,
אבי בעלה- עֵר, ויבמה- אוֹנָן לאחר מות שניהם.
תמר הייתה מה שנקרא "רעיה/אישה קטלנית" כלומר, שניים מבעליה מתו לה בטרם העמידו זרע.
לפיכך על פי החוק המקראי (הילכתי?) אביהם, יהודה, סירב לבנו השלישי לשאתה - להיות יבמה
מחשש לחייו כבעל לאישה כמותה.
[ כדאי לגגל וללמוד מעט על שני בעליה המתים של תמר, ער ואונן, שכך או כך נחשבים כמתים
כי תפקידם ב"סרט" הזה הוא לא להמשיך את הגזע של בית יהודה ממנו יוולד דוד המלך והמשיח]
חשוב גם להבין כי אותם ימים אישה ללא בעל שידאג לצרכיה ופרנסתה,
כמצויין בכתוּבּת האירוסין, דינה הפקר אלא אם ימצא לה "גואל" כמו במגילת רות
או לחילופין ... עצמאות כלכלית אבל נחותה חברתית, כ"זונה".
[ עד לא מזמן, מאה- מאתיים שנה אחורנית, המצב היה כך ביחס לנשים, נשים גם לא היו יורשות צוואת/רכוש בעליהן או אביהן]
[אשמח לתיקון בעניין זה, כמדומני שיש קהילות יהודיות בהן תוקנו חוקי ירושה, אלג'יריה ?
משהו שקשור לגולי ספרד ...? אולי בקהילות נוספות, דרוש בדיקה.]
ו... תמר, כשמה כן היא, בזקיפות קומתה הלכה ועשתה לחייה, ישבה ב"קובה של זונות" .
טו מייק לונג סטורי- שורט...
בא יהודה, נהנה מחסדיה אבל ביקש לשלם אתנן בהקפה...
תמר שכבר הייתה בעלת ניסיון עם גברים משפחת יהודה, שמבטיחים ואולי לא מקיימים-
ביקשה ערבון, נטלה פיקדונות ייחודיים, שיבטיחו את שובו וגם את עתידה כאישה הגונה
והשבח לאל ... הצליחה.
ולענייננו ...הפסוקים המתארים מעשה זה
נקראים ואפילו מתורגמים
קליק
:
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם;
וְהַשֵּׁנִי, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.
*
מאיפה צצו שניים הָרִאשׁוֹן ניחא וְהַשֵּׁנִי ...??
עגל הזהב 1 [אזהרה: בוטה]
מה החטא?
"וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַה' מָחָר. וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."
— ספר שמות, פרק ל"ב
VIDEO
עגל הזהב 2 [אזהרה: בוטה!]
מה שלוּמדנוּ בביה"ס [ זיכרון נושן מלימוד ספר "הכוזרי" ]
לאחר צאתם ממצרים בני ישראל מתקשים להבין את מהות האל נעלם פיזית ונטול ההגדרות.
משה משמש מתווך בין חכמתם שעדיין לא הבשילה לאמונה "אחרת". אבל כשמשה יוצא לשליחותו,
הם מבקשים במצוקתם ביטוי צורני של "אלוהים" להאחז בו, לכוון אליו את תפילותים.
הם כן מכירים באלוהים שעשה להם את כל הניסים הגלויים והמטלטלים, אי אפשר שלא.
אם כך, במה חטאו ?
החטא היה בבחירת הדימוי אותו נטלו מאלילי הנוכרים. שם הבעיה כי הערבוב בין
מה שראוי למה שאינו ראוי, דבר מגונה. חצי אמת גרועה משקר.
התעתוע והולכת השולל באמצעות חצי אמת היא עניין גדול ביהדות, אנחנו מוזהרים בקשרי נישאין
עם עמים שדומים לנו, הקו הדק נוטה להתפוגג ... הובלת תמים אל טעות, "מראית העין",
אלו עניינים קריטיים.
כל כך קריטיים עד ש 3000 איש , יוזמי המעשה, נענשו בגזר דין מוות.
מחצית מן העם נהרג משום שהוליך שולל - - - "חטא העגל" היה בהטעיית העם!
עובדה היא שהאל וגם משה לא נואשו או זנחו את הנשארים [התמימים או המתנגדים למעשה] והמשיכו להוליך אותם ממש כמו קודם, אחרת איך הבדילו בין אלו לאלו ומה הלקח הנלמד מכך שמחצית מהעם "נעלמה", והרי כל העם נכח למול פני העגל.
לאחר החטא:
ניתן להם המן
הוליך אותם עמוד הענן
האל דיבר אליהם מתוך הנבואות
והכל נשאר כשהיה, מלבד הלוחות שמשה בזעמו ניתץ
ויש אומרים ששבריהם נשמרו בארון הברית, הוא "ארון העדות".
" וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה, וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל, וּמְחֹלֹת; וַיִּחַר-אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר. כ וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַיִּטְחַן, עַד אֲשֶׁר-דָּק; וַיִּזֶר עַל-פְּנֵי הַמַּיִם, וַיַּשְׁקְ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . [ טקס שתיית "מיים מאררים " בדומה למשפט האל "אישה סוטה" ...]
כו וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי; וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו, כָּל-בְּנֵי לֵוִי. כז וַיֹּאמֶר לָהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ, עַל-יְרֵכוֹ; עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר, בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ. כח וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. "
* *
איני יודעת מהו חטא העגל השני ? אולי האזכור מפי משה בספר דברים ט' ואולי נבנה עגל נוסף
בהמשך קיומו של העם ....
VIDEO
עגל הזהב 3
אז מתי קוראים ומתי מתרגמים ? ולמה ?
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן , נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.
מַעֲשֵׂה תָּמָר , נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם;
וְהַשֵּׁנִי, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים,
מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן,
לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין.
את הפינאלה אני לא מבינה בפשיטא
אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה;
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֵין מַפְטִירִין בְּ"הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם" (יחזקאל טז):
💙💚💛💜
לסיכום השערותיי:
נִקְרָא בלבד אולי משום שברור הסיפור וברור האיסור.
נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם ייתכן במקומות בהם יש מחלוקת
והגבול בין מותר ואסור דק עולה הצורך בקריאה והדגשה באמצעות התרגום המהווה גם פרשנות.
:
שבת שלום
ותודה על עוד שיעור מענג בדרך המסע אל הלב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.