דודותיי מספרות כי זכה לכינוי משום שנהג לקנות יום יום עבור חתולי השוק, סוק-א-ד'לאם בבנגאזי, נתח נאה של בשר 'כשר' אותו חילק למנות- מנות, קצב מעט למשפחתו והרבה לחתוליו.
אמרו לו:
בוגאטוס, נטרפה עליך דעתך?
את הבשר תן לילדיך ולחתולי אשפתות די בצלוחית חלב, עצמות או שאריות מהחריימה או הדפינה של שבת...חוץ מזה עדר כזה של חתולים כבר ממש מטרד. הם אמרו לו זאת בערבית לובית כמובן.
אבל בוגאטוס-סבארבא חייך מתחת לשפם שודאי היה לו, בשפתיים דקיקות ועיניים בורקות כמו אלו של סבא לִיֶהוּ, יישר כמו בזחיחות את הבארנוס שעל ראשו המגולח ולא השיב להם דבר.
פיסה פיסה מדממת הלעיטם, מין חתול אלפא המעורר בחתוליו את רוח הצייד, ובניגוד למה שחושבים האנשים על חתולים, הם גם כנראה גמלו לו על כך.
לסבא רבא שלי היתה חנות לממכר מזון וקטניות בשוק החושך של בנגאזי.
אברר אצל אמא פרטים נוספים עליו.
צולם בשוק של בנגזי - 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.