יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

מַעֲשֶׂה הָרוֹקֵם שֶׁל הַמֶּלֶךְ - אגדה מדברית




צילום: ניצה-נסרין טוכמן





יוֹם אַחֵד הַבֵּיי שֶׁל טְרִיפּוֹלִי הֶחְלִיט לָצֵאת וְלָתוּר מַמְלַכְתּוֹ, רָצָה הַבֵּיי לִלְמֹד אֶת שֶׁרוֹחֵשׁ לוֹ הָאֶזְרָח, לְהַקְשִׁיב בְּמוֹ אָזְנָיו לְטַעֲנוֹתָיו. הוּא הָיָה מֶלֶךְ טוֹב. לְשֵׁם כָּךְ הֵסִיר מַדָּיו הַנֶּאֱצָלִים וְשָׁח מְעַט כְּתֵפָיו- שׁיוָוה לְעַצְמוֹ מַרְאֶה שֶׁל נַוָּד וְאַחַד הָאָדָם. יָצָא לְהִתְהַלֵּךְ כָּאן וּמִכָּאן וּכְשֶׁעַיַּף, נָפַשׁ בְּכִכָּר אַחַת. מַבָּטוֹ נָח עַל מִרְפֶּסֶת קְטַנָּה בָּהּ יָשְׁבוּ שְׁנֵי זְקֵנִים וְעַלְמָה נָאַה שְׁכָּל מֵעֵינֶיהָ בְּמַעֲשֵׂה הַרוֹקֵם הַנָּתוּן בְּיָדָהּ.

קָרַב הַבֵּיי, שֶׁכְּבָר עָבָר מִלִין רַבִּים וּמְאֻבָּק הָיָה כְּאַחֲרוֹן הָאֶבְיוֹנִים, לַוֶרַנְדָה שֶׁיַּסְמִין פּוֹרֵחַ טִפֵּס וְעָלָה, רֵיחוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל אַל-פַאל מִלֵּא אֶת נִשְׁמַת אָפוֹ וִיפִי הָעַלְמָה הַצְּנוּעָה - מִלֵּא לִבּוֹ אָהֲבָה.

שַׁאֲלוּ הַזְּקֵנִים לִרְצוֹן כְּבוֹדוֹ, בִּקֵּשׁ אִם אֶפְשָׁר לָנוּחַ בְּצֵל קוֹרָתַם. הֵם הָיוּ יְהוּדִים וְשָׁמְרוּ עַל מָסֹרֶת אָבוֹת, אִם הֶלֶךְ צָמֵא מִתְדַּפֵּק עַל הַדֶּלֶת יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צָדְקָה וְחֶסֶד וּלְאַרְחוּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ, אוּלַי מְדֻבָּר בְּמַלְאָךְ מְבַשֵּׁר.

מַרְחֲבָא יָא מ'עָלֶם- בָּרוּךְ הַבָּא- בָּרוּךְ הַמֵּבִיא לְעַמּוֹ נְדָבָה-בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְּׁמוֹ. כָּךְ אָמְרוּ מִלִּים מַסְבִּירוֹת פָּנִים וּפָּתְחוּ אֶת בֵּיתָם לִקְרָאתוֹ. הָעַלְמָה בִּכְבוֹדָהּ הִגִּישָׁה לוֹ מַשְׁקֶה שְׁקֵדִים- רוֹזָאטַה- צוֹנֵן עִם עָנָף יָרֹק שֶׁל נַעְנַע. שָׁתָה הַבֵּיי וְהֵשִׁיב נַפְשׁוֹ אֲבָל לֹא קָם וּמִהֵר אַל דָּרְכוֹ אֶלָּא נִשְׁאַר גַּם לצָ´אֵי בְּלוּז אוּלַי גַּם לְדְפִינָה שֶׁל צֳהָרֵי שַׁבָּת. מֵהוּן לְהוֹן הֵחֶלָּה לְהִתְגַּלְגֵּל שִׂיחָה, בֵּין הַזָּקֵן לַמֶּלֶךְ הַמְּחֻפָּשׂ, הָא וְדָּא וּבֵין הָכַא לַהֲתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִדְבַר אֲבָנִים טוֹבוֹת וּסְגוּלָתַּן– יַהֲלוֹם, בָּרֶקֶת וּפִטְדָה.

כָּל אוֹתוֹ זְמַן בָּחַן הַבֵּיי אֶת מִנְהָג הָעַלְמָה, אָמְנָם הֶחֱרִישָׁה אָךְ ְלֹא חַדְלָה מִמְלָאכְתָה לְלֹא סָפֵק אָזְנָהּ הָיְתָה כְּרוּיָה לַשִׂיחָה. מִצַּד שֵׁנִי, גַּם הַמִּשְׁפָּחָה הֵבִינָה שֶׁאֵין מְדֻבָּר בְּעַלוּב אֶלָּא בְּהֵלֶךְ ששְׂפָתוֹ נָאָה, נָבוֹן וְנָעִים הֲלִיכוֹת.

אוֹ אָז הִפְתִּיעַ הַזַר וְשָׁאַל "וּמָה תֹּאמַר הָעַלְמָה עַל דְּבַר הַשִּׂיחָה?"

חָשְׁבָה הַנַּעֲרָה, הָאִישׁ הוּא מֶלֶךְ אוֹ פּוֹחֵז חֻצְפָּן אֲבָל לֹא נִמְנְעָה מִלּוֹמַר דְּבַרָה: "כֶּסֶף בָּא וְכֶסֶף הוֹלֵךְ. אָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁתִּשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ וְלֹא יְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אוֹ יִגְוַע בְּחֵרפָּת רָעַב." וְסִיְּמָה דְּבָרֶיהָ בְּמַבָּט מְחַנֵּך.

דַּקָּה אֲרֻכָּה שָׁתַק. מֻפְתָע. רָצָה לִצְעֹק לָהּ שֶׁהוּא, הוּא הַבֵּיי בִּכְבוֹדוֹ,  וּבָרוּר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הוֹן לֹא מְבֻטָּל, שָׁנִים שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אִשָּׁה יָפָה וַחֲזָקָה שֶׁתִּמְלֹךְ לְצִדּוֹ – אֲבָל הִתְאַפֵּק וְּלֹא אָמַר דָבָר. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁעָזַב רָכַן וְלָחַשׁ עַל אָזְנָהּ "אִם תֵּאוֹת הָעַלְמָה לְחַכּוֹת לִי שָׁנָה- עוֹד אָשׁוּב לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ, עִם מַעֲשֶׂה רוֹקֵם אוֹתוֹ אֶרְקֹם בִּמְיוּחָד לְמַעֲנָהּ."

"אִם אַתָּה הַמַכְּתּ'וּבּ – אָז גַּם בְּעוֹד שָׁנָה  בִּנָמֵל בֵּיתִי, אֶשָּׁאֵר עֲגֻנָּה." חִיְּכָה צְנוּעוֹת הַבְּרִיָּה הֲבָּרָה.


זֶה הַמָּקוֹם לְסֵפֶר לַקּוֹרְאִים, שֶׁבְּלוּב וְתוּנִיסְיָה הָרוֹקְמִים בְּחוּטֵי כֶּסֶף וְזָהָב הֵם בְּעִקָּר גְּבָרִים, כֵּוַּן שֶׁחוּטֵי הַמַּתֶּכֶת קָשִׁים הֵם וְהָאָרִיג עָבֶה  וּלְשֵׁם כָּךְ נִדְרָשׁוֹת אֶצְבָּעוֹת סַבְלָנִיוֹת בְּעַלוֹת כֹּחַ אֵיתָן. מְלֶאכֶת הָרִקְמָה קְרוֹבָה לַעֲבוֹדוֹת הָרִקּוּעַ וְהַצּוֹרְפוּת עֲלֵיהֶן הֻפְקְדוּ בְּעִקָּר הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הָאִסְלָם. רִקְמָה בְּחוּטִים אֵלָו עִטְּרָה אֶת הַפְרָמְּלָה- חָזִיָּה, הַמְהַוָּה חֵלֶק מִן הַלְּבוּשׁ הַמְּסָרְתִּי. רֹב הַנָּשִׁים הַיְּהוּדִיוֹת וְהַעִירוֹנִיוֹת, גַּם גְּבָרִים לִפְעָמִים, לֹא וִתְּרוּ עַל פָּרִיט לְבוּשׁ יָקָר זֶה. 

הַבֵּיי יָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּמוֹרִים לְמַעֲשֵׂי רוֹקֵם, כּוֹבְשֵׁי לֵב כַּלָּה אֲצִילָה. 
הוּא הָיָה תַּלְמִיד מֻכְשָׁר, מָלֵא רָצוֹן, שֶׁחֲצִי שָׁנָה אֲרֻכָּה כֲּנֶצַח- קֶרַע וְנָעַץ וּמָשַׁךְ וְכוֹפֵף. חוּטִים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב בַּתַּבְנִית שֶׁל גֶּפֶן שׁוֹרֶקֶת עַל גַּבִּי קְטִיפָה כְּחוֹלָה כִּשְׁמֵי עֲרָב, נוֹשְׁקִים לְיָם חוֹלוֹת הַזָּהָב. כְּפָתוֹרֵי עֵנָב שְׁלוּבִים בְּעֵינֵי לוּלָאָה וְשׁוּרָה שֶׁל שׂהרוֹנִים וְכַפּוֹת יָדַיִם- סְמוּיִים מִן הָעַיִן, סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה עַל הַמְיֹעֶדֶת וְהַטּוֹבָה מִכָּל בְּנוֹת הַמַּמְלָכָה.

וּכְשֶׁתָּם יָצָא לְדַרְכּוֹ וּמֵעֲשֵׂה הָרוֹקֵם בִּידוֹ, אֱל אוֹתָה כִּכָּר שֶׁבְּשׁוּלְיָה מִרְפֶּסֶת לוֹטָה בְּיַסְמִין שֶׁל כְּלוּלוֹת. שַׂמֵּחַ וּמְאוּשָּׁר בִּשְׁבִילִים וּבַסִּמְטָאוֹת אֲבָל אוֹיָה, פֶתַע בְּדַרְכּוֹ בּוֹר נִקְרַע, פָּח יָקוּשׁ. "יִנעֳאן דִינֵאק! וּדִין אִל בּאבּוּר אִילִיגָ´אבּק!" קִלֵּל אֶת רֹעַ הַגְּזִירָה שֶׁנָּפְלָה עָלָיו בְּשִׂיא חַיָּיו. גַּם הַפַּעַם הָיָה בַּתַּחְפֹּשֶׂת וּבְּאַמְתַּחְתּוֹ, אוֹתָה מַתָּנָה שְׁאִיוָוה לָתֵת.

"אַל תָּזוּז!" צָעַק אֵלָיו קוֹל מִן הַחֹשֶׁךְ "תְּנוּעָה אַחַת קְטַנָּה וְאַתָּה מֵת! " וְהַפְרְמְלָה זָהֲרָה  מִתָּחַת לַבַּרְנוּס. קָרַב אֵלָיו הַשּׁוֹדֵד וּפִשְׁפֵּשׁ בְּכֵלָיו שָׁלַף אֶתּ הַבֶּגֶד שֶׁרַחַשׁ כְּחֹפֶן גֶּחָלִים בְּיָדָיו.

 אוֹי-  הָלַךְ וְהִתכַּווץ הַלֵּב הַמַּלְכוּתִי בִּכְאֵב שַׁל נִגְזַל.

"מָה זֶה ........... ? " שָׁאָל הִגְבַרְתַּן כְּמוֹצֵא שְׁלַל רַב וּקְרַב אֶת הַזֹּהַר הַנֶּהְדָּר אֱל פֶתַח הַבּוֹר. מִשֶּׁעָשָׂה זֹּאת נַחְשַׂף תוֹאָרוֹ הַמְּשֻׂפָּם, בְּיָדוֹ שֶׁבּרִיָיה מִתְּעָקֶלֶת וּכְרֵסוֹ הָעֲנָקִית עֲטוּפָה בִּעְ´בָּא כְּבָשִׁים מעוּשֶנֶת.

קַּח. קַּח, הַכֹּל כֶּסֶף סְטֵרְלִינְג וְזָהָב, 18 קָרָט, כֹּפֶר נַפְשִׁי, וַאֲנָא שַׁחְרֵר אוֹתִי לְדַרְכִּי "

"שְׁתוֹק!" פָקַד עָלָיו הַשֵּׁד "מִי עָשָׂה אֶת זֶהּ?"

"אָנִי, ואִם תָּבִיא לִּי בַּד וְחוּטִים וּמְחַטִים חֲזָקוֹת אֶרְקֹם לְּךָ עוֹד רָבִּים כְּדֻגְמָתוֹ."

כַּמּוּבָן שֶׁהָעִסְקָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַשּׁוֹדֵד שֶׁכָּלָא אֶתּ הַבֵּיי בַּבּוֹר עִם חוֹמְרֵי מְלָאכָה, מַיִּם וּמְעָט מָזוֹן, קֶרֶן אוֹר יְחִידָה, כְּדֵי שֶׁיְּשַׁחְזֵר אָתְּ מְלֶאכֶת הָרִקְמָה.

בֵּינְתַיִם, בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה תָּהוּ כּוּלָּם, לְאָן הַמֶּלֶך נֶעֱלָם, חִכּוּ חוֹדֶשׁ – חָדְשיִים כִּי יָדְעוּ עָל מִנְהָגיו, אֲבָל מִיָּד לְאַחֵר מִכֵּן, הַמִּשְׁמָר יָצָא לְחִפּוּשִׁים. בַּיִת- בָּיִת תָּר, חִפֵּשׂ ולֹא נִמְצָא הַיָּקָר. שָׁאֲלוּ הַבְּרִיּוֹת בַּשְּׁוָקִים אוּלַי מִישֶׁהוּ שָׁמַע – רָאָה, אִישׁ לּא יָדָע, בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה.

הָעַלְמָה וְהוֹרֵיהַ כְּבָר גִּלּוּ שֶׁהַהֵלֶּךְ הַזָּר שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת יָד בִּיתָם הָיָה הַבֵּיי הַטּוֹב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִשְלוֹמוֹ וְשֶׁיָּשׁוּב בִּמְהֵרָה מִמָּקוֹם שִׁבְיוֹ.

 בֵּינְתַיִם, בַּבּוֹר, עֲלֵי קְטִיפָה אֲדֻמָה מִדָּם, רָקַם הַמֶּלֶךְ אֶשְׁכּוֹלוֹת זָהָב זוֹעֲקִים בְּנִצְנוּצַם, וּבִמָקוֹם טוּר כַּפּוֹת יָדַיִם נֶגֶד עַיִן הֵרַע, חוּץ מִמֵּךָ, רָקַם אוֹתִיּוֹת בְּדֻגְמַת עֲרַבּסק:
~ הַמֶּלֶךְ בְּצָּרָה ~ תִּפְסוּ אֶת הַסּוֹחֵר ~

הַשּׁוֹדֵד שֶׁהָיָה בָּעַר, נָטַל אֶת הֶחָזִיָּה הַמְרוּקֶמֶת וְהָלַךְ לְהַצִּיעַ אוֹתָהּ לַשֵייך הֶעָשִׁיר בְּיוֹתֵר, קִוָּה לִמְכּוֹר אוֹתָה בְּכֶסֶף רַב כְּכָל שֶׁנִּיתַּן לְקַבֵּל. אָכֵן, הַשֵייך הִבְחִין בִּסְחוֹרָה הַמְשֻׁבַּחַת, מַעֲשֶׂה בְּצַלְאֵל, מִשֵּׁשׁ הֵיטֵב וְהֶעֱרִיךְ אֶת מֵחִירָה. בְּעֶזְרָתָהּ, כְּאן יִיִחַבּ אֲלְלָה, יְרֻכַּך לִבָּהּ הַמַּרְדָן שֶׁל שַאחְרְזָדַה  ... אֲבָל מָה זֶה?? בִּמְקוֹם כַּפּוֹת פַאטִימָה כְּתֹבֶת. כְּתֹבֶת ?!
 מִי שָׁמַע עַל דְבָר כְּפִירָה שֶׁכָּזֶה. מִלִּים עַל הַגּוּף? עַל הֶחָזֶה? חִלּוּל קֹדֶשׁ! הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא כְּשׁוּרָה כַּאן קוֹרֶה.

בְּהֶרֶף מַבָּט רָמַז לַשּׁוֹמֵר לִדְרֹך הַנַּבּוּט בְּיָדוֹ וְלִתְפֹּס אֶת הַסּוֹחֵר, הוּא יוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל הַכּוֹפֵר הָרוֹקֵם. הִרְכִּיב הַשֵייך אֶת הַמְרַאיָת:
 " ה-מ-ל-ך-ב-צ-ר-ה- -ת-פ-ס-ו-א-ת-ה-ס-ו-ח-ר " דְבַר הַאֲשָׁם נִצְנֵץ בְּאוֹר זָהוֹב.

מִיַּד פָּקַד עָל הַשּׁוֹמֵר לַעֲצֹר אֶת הָאִישׁ וְלִכְפוֹת אוֹתוֹ בְּאַסּוּרִים, לִדְחוֹת אֶתּ אֶלֶּף הַמַּלְקוֹת הַמְקֻבָּלוֹת בִּקְנֵה רָטֹב, וְלָרוּץ וּלְהַצִּיל אֶת הוֹד מַלְכוּתוֹ.

~*~
כְּמוּבָן שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר הוא רֶוַח וְהַצָלָה וְאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה מֵאָז וְעַד הַיּוֹם. זוֹ גַּם הַסִּבָּה מַדּוּעַ הַגְּבָרִים הָרוֹקְמִים בְּלוּב וְטוּנִיסיָה גֵּאִים מְאֹד בְּאֻמָּנוּתָם שֶׁיִּשׁ בַּהּ יוֹפִי, אֲבָל גַם עֲמִידָה בִּשְׁעַת צָרָה.
~*~

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.