"כל בית צריך מרפסת" ?
איני יודעת מאיזו תרבות או שפה נלקח המאזן "בית צריך מרפסת" נטלתיו בשל ה- צריך
מהו מקור נביעת ה- צריך בתוכי?
האם מוצאו מעולם עליון של התודעה או שמא נבט בעולם תחתון של היצר?
האם צריך מעיד על חוסר השואף/הנזקק להתמלאות כדי להיות שלם?
האם צריך נובע מתשוקת ה possessed הכפוי, הלכוד כאחוז דיבוק ...
צריך כתשוקת הנקוב אל הסכור והתווך שביניהם?
האם צריך הוא שאלה שממתינה ל... תשובתה?
והרי לימדונו כי לשאלה יש ערך בפני עצמה @
התשובה אינה מחויבת להשיב לשאלה !
וכך גם הנצרך לצורכו, עם כל הכאב שבדבר.
:
ומה עניין המרפסת?
בין מרפסת למרפס (פונטנלה)
אצל יילודים ותינוקות קיימים מרווחים בין עצמות הגולגולת, סדקים,
המאפשרים לראש לעבור בתעלת הלידה ולמוח לגדול. חובת חיים.
"הסדק" הוא ה "גאפ", הכרח חיים:
הסדק הוא הכאוס שבכלי השלם ("הקראק" של לאונרד כהן) ,
הדיוניסי שבאפוליני (ניטשה) מקור נביעתו של הנשגב,
המטאפורה בטקסט, מהתכת שני עולמות זרים לגשר מילולי .
כך, מרפסת היא הפתח אל "החוץ" מתוך טריטוריית המרחב הסגור.
מקום לנשום ...
*
אם כך:
שאלה < = > מרפסת
נתקדם צעד וחצי ואולי ניתן אולי לנסח זאת גם כמפגש כזה:
*
כל נותן (בורר ומחושב) צריך נוטל (מבסוט ומופתע)
כי
נתינה היא תורה
ונטילה היא תורה
וצריך ללמוד יחסי נתינה-נטילה וחסד צריך מידה של דין.
*
הניגון שבמוסיקה, האם הניגון הוא סדק ב"בכלי" השלם? שמא הניגון הוא ה"כלי"?
💧👀💧
השיעור הפעם הוא בעניין, נטילה:
ברוכ/ים הבא/ים
נצא ונלמד.... ? פשיטא !
כרגיל לימוד על דרך הפשט ללא מקורות לשם "סדק" ושעשוע בלבד.
-
-
הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא,
אסקינהו לבי רב עמרם חסידא, אשקולו דרגא מקמייהו.
בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא,
שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין בי עשרה למדלייא,
דלייא לחודיה.
סליק ואזיל, כי מטא לפלגא דרגא איפשח,
רמא קלא: נורא בי עמרם!
אתו רבנן, אמרו ליה: כסיפתינן!
*
*
ובתרגומו של ביאליק:
פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ שְׁבוּיוֹת לִנְהַרְדְּעָא.
הֶעֱלוּ אוֹתָן לַעֲלִיָּתוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם הֶחָסִיד וְסִלְּקוּ אֶת הַסֻּלָּם מִלִּפְנֵיהֶן.
עָבְרָה אַחַת מֵהֶן בָּעֲלִיָּה וְנָפַל אוֹר דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה
החלון.
נָטַל רַב עַמְרָם אֶת הַסֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים עֲשָׂרָה לְהַגְבִּיהוֹ,
וְהִגְבִּיהוֹ לְבַדּוֹ,
וְהָיָה הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה בּוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַסֻּלָּם נִפְשַׁח
וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ: "אֵשׁ בְּבֵית עַמְרָם"!
בָּאוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ לוּ: בִּיַּשְׁתָּנוּ!
:
על מה מסופר?
"הביאו שבויות": מאיפה הובאו? מי הביא? האם יש קשר ביניהן? יהודיות ? נכריות ?
ומדוע הובאו אל "נהרדעא" ?
"נהרדעא" מרכז רוחני יהודי גדול בבבל כוננו אותו הגולים לאחר גלות חורבן בית המקדש הראשון.
גולים נוספים הגיעו גם לאחר חורבן בית שני. בבבל(עיראק) מרכזים נוספים בפומבדיתא, סורא ועוד.
במרכזים הללו פעלו ישיבות ואלו הוו מרכזי העולם הרוחני היהודי ויעידו על כך אינספור מדרשים
וספרות וחילופי שו"ת מהגניזה הקהירית המזכירים שמותיהם.
אז אותן שבויות הובאו אל המרכז היהודי הרוחני העצום הזה.
למעשה גם לא משנה אם יהודיות או נכריות החשוב הוא שהן נמצאות בביתו של הרב.
תחת חוקי היהדות.
נמצאות בעליית ביתו של הרב עמרם.
ומי הוא אותו "רב עמרם"?
=> מעצם שמו היה כנראה עם-רם בניגוד ל"עם הארץ" הבור והגס והמסוכן, יש להניח ...
חשוב לשכן "שבויה" במקום שישמור על החוק הקשור בה, אין מדובר בתחום פרוץ
[ע"ע "שבויה יפת תואר"- בהמשך].
בתרבויות אחרות לא היו שבויות...שטח שנכבש המנצחים לקחו, בזזו וזהו.
על פי החוק היהודי (לענ"ד) "שבויה" היא פיקדון, וככזאת היא אסורה בנגיעה או ניצול.
ומסתבר שעניין זה מתקיים כהכללה גם בימינו בארץ ישראל.
החריגות הן נדירות, ולראייה:
(הקלק למחקר)
אז רגע נשוב ונבהיר :
את השבויה יש להשיב אל עולמה כמו שהגיעה אלא אם היא בוחרת אחרת [סינדרום שטוקהולם?]
נניח היא רוצה להשאר כבת חורין במרחב הפיזי של שביה שבינתיים השתנה ביחס אליה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.