"אצלנו, הטראבלסייה, אומרים שאמא היא 'רְ´בּה פיל חוש' כלומר, מחנכת בני הבית. מצד שני אומרים שהשכל של האישה נמצא אצלה בין הרגליים. אנא, אנא מוש טראבלסייה- אנא ארסישראל אבל ככה אומרים, עאקל איל מרא פיל חַאז´רְק".
"מה זה חַאז´רְק ?"
"חַאז´רְק, לא חְזָ´אר או חָאז´רִיַיה שזה אבן, הכוונה לשקע שנוצר בבד של השמלה שעוטף ושוקע בין הירכיים. שם היא, האמא, מניחה לפעמים את התינוק שלה והוא יכול להתנדנד, שם היא גם יכולה לשים לה איזה חופן גרגרי ח´מסה, זה חַאז´רְק. "
ואז הוא מחייך, זיק בעיניו, אני יודעת שזה הרגע בו נטמנת לי עוד מלכודת קטנה, אבל אני שמחה במלכודות שלו. "שם" הוא אומר בנימת ניצחון, "שם גם השכל של האישה."
אני קצת נבוכה.
"עכשיו , תשאלי, מה קורה לו לשכל כשהיא נעמדת ?"
"נופל ? "
הוא צוחק
אני צוחקת גם כן.
*תודה לכלפו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.