שתי פרקטיקות מלוות אותי בכל מסע שנקודת המוצא שלו בית: האחת מים והשנייה אש. שני יסודות מעולם האלכימיה.
מים, המוטחים על נתיב התנועה - אימי נהגה להמתיקם, שתנעם הדרך, דרך האהבה , אחרת מה הטעם?
אש, להצית כדי להתעורר אל אתגרי הדרך, התכלית, שתביא דרך אחת לכדי סיום ויפתח נתיב חדש ומעורר.
שני אלו למדתי מאמי שדיברה אלי זאבית: עברית בלולה ערבית-יהודית מתובלת איטלקית פשיסטית, מבנגזי, לוב.
.
קוסם התיך בעפר יסוד אל מישנהו, אש אל מים, והוגש לי יהלֹם
.
כמה מילים טובות על יהלומים:
* סמלו של שבט זבולון בחשן המשפט- נוסעי הים, ציידי השלל הימי, מפרנסי שבט יששכר לומדי התורה.
* מבנה החומר הוא רביעון- ארבעה אטומי פחם היוצרים את הצורה התלת מימדית החסכנית והיציבה בעולם.
* נעדר צבע אבל מנפץ אור שמש למניפת גווני קשת הברית.
* החומר החזק, טיפה שקפאה וחושלה באש עולם תחתון, סגור ומסוגר.
* אישון עין הירח של נא אמון, מרגלית מתבוננת לאינסוף, עולמות: עבר ועתיד, שמים וארץ.
* יהלום ליהלום יכול הוא: סיסמת לוטשי היהלומים (כנראה).
מדרש י.ה.ל.ם
י. היא המסירות , כאם אל ילדה, כמורה אל תלמידו, כאומנת אל היונק פיקדון בידה.
ה. היא הענווה, בהיכנסך אל אוהלה של תורה כפוף ראשך בקידה והכרת תודה בפני השליח, מורה ה-דרך
[להיזהר שלא לקבל מכה מאבן הראשה במשקוף הכניסה ולא לשכוח לנשק למזוזה ...] .
ל. לבוש, בגד כפת, משמעת עצמית ו...אין הברכה שורה אלא על הסמוי מן העין, עינו של הורוס-רע, שלל חש בז.
מ. מרגלית: אם התורה, מים-מים שאין להגות בדיבור תאווה, מקור חיים: יובל על פלגי מים. צינור ברכה ושפע.
"וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם וגו'"
ה"חוט המשולש" של חיי: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום, אהבת הבריות ואבי נוגנים על פלגי מים.
יום של פעמיים "כי טוב" , א' כיס-לב (כסליו) - ראש חודש הולדתי.
ברוך הוא וברוך שמו, מודה אני.
*
קליקלאק
,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.