יום רביעי, 25 בנובמבר 2020

על תּוֹמְכָן וּפַעֲמַת לֵב (לימוד על דרך הפשט ואף למטה מזה)

 


מתוך זמרשת:

"רחל כצנלסון (לימים שז"ר) כתבה ביומנה בסנקט פטרבורג: זלמן [רובשוב, לימים שז"ר - זֶמֶרֶשֶׁת] ביקש מחברו לשיר בשבילי את "הכניסיני". ואף הוגה: "כיום שרים: "מה זאת אהבה?" "היכן נעוריי?" אבל זאת שגיאה מוסיקלית אופנתית. אסור לחזור פעמיים על המילים. יש לשיר אותן רק פעם אחת, שזה יהיה כמו אנחה או כמו צעקה. אין לומר זאת פעמיים. יש להפסיק, ושדממת מוות תשרור אחר כך."

מן המחמירות הייתה...רחל.

*

פָּעֲמָה: חיים, פעם (היזכרות ולמידה). הלמות לב יחידה. צעד- צעד , פעמי משיח.

"ההנאה היא פעימת האני: כי דברים הם תמיד יותר מן הכורח הצר; הם החסד של החיים". (לוינס)

מתי  התחיל לפעום הזמן בעולם? קצב, קצוב ומדוד. חרמשו של "מר זמן", מאיפה צץ הלץ קוצץ הלז? 

*

מסופר על מלך שרוצה לבנות "פלטין" כלומר ארמון, זה אמור להכיל מנגנונים שיהוו מערכת שלטונית ופרטית מתוזמרת, אחרת החיים אינם חיים בעבור החיים בתוכה. המלך פונה לאיש מקצוע, אֻמָּן. גם זה אינו מאלתר אלא עובד על פי חוקים ידועים מראש, תכנית, שיטה, הלכה סדורה, תורה.

גאודי , האדריכל האלוהי מברצלונה, הראה איך תיכנן את מגדלי הקתדרלה הכי משעשעת בעולם: " סגרדה לה פמיליה" (המשפחה הקדושה) באמצעות חוט וכוח המשיכה: החוט נשזר במין דוגמת מקרמה חרוטית  ונתלה הפוך.  



תכנון נועד כדי להבחין בין רשות לרשות. איפה "חדר" – חלל סגור ל"פשפשין" – מעבר אל חלל אחר. תנועה. כמו בלב האנושי. דם נשאב , פעמה- נפתח שסתום , דם נדחק , נפתח פשפש .... חיים!  הלב הוא פלטין. 

 מי האדריכל שבנה את המשאבה הנאה  שלעיתים מרוב שמחה פורחת כשושנה.

" מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין."

*

שרש: א.מ.ן "אמן כן יהי  רצון"

אוֹמֵן- לשון אימון, לימוד. (אני עצמי כאימי הורתי)

 אֻמָּן- לשון מלאכה, מומחה בתחום מלאכתו/ מקצועו.(אבי הטוב שכרה מבוקר עד ערב כך את לחמו)  

 אָמָּן-מושך חוט של ח"ן , חסד ונוי, על העולם לאחר שכבר נברא. (בצלאל)

*

"התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה."

מצטנעת התורה התמימה? מנמיכה עצמה בפני  קול דודה המדלג על ההרים והגבעות?

תורה היא תכנית סדורה, שיטה. רציונל ...מה קורה לרציונל הזה ....לכל הרוחות...

*

מסביר המדרש:

"כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם"

ליאונרדו דה וינצ'י מביט במונה ליזה (יש אומרים שהיה "מון שרי-ליז" שרירי) והולך להמציא חללית.

"והתורה אמרה בראשית ברא אלהים" 

גם לאלוהים תכנית, סדר וחוק, גדרים, פשפשים ... לברוא עולם זה לא צחוק.

על הסדר הזה לקבוע את נקודת הראשית. מי המציא את ה- 0? 

שאלו בשנת 2000 כשהיו צריכים להתחיל ספירת מילניום חדשה, מי חשב בכלל שהעולם ישרוד.

"ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ"."

זהו, הגלובוס התיישב על תּוֹמְכָנוֹ,   ברגע שנולד כבר בחדר הלידה מישהו הושיט את הסְטֵנְט

 (Stent) למאסטר ג'א, הו מיי גאד!!! 😱♥️


"קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת"

קליקלאק

 

מבט הא-ל אינו מוגבל לינארית כשל ברואיו, בהינף מילה הוא בונה עתיד אבל גם עבר, ו...בו בזמן.

כך גם את  נקודת הפרה-זינוק, ה"בדיעבד", הוא ברא.

"ציר זמן" הוא המצאה אנושית, לפשט עניינים מסובכים להבנה. אדם אוהב שיהיה מסודר.

 לאלוהים לא אכפת מהזמן, "אֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ".

הזמן אינו אלא ערימת ספגטי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.