קשר הכבוד (לימוד שהוא פשט שבפשט)

"יש לך קשרין שאין חייבין עליהן: כקשר הגמלין וכקשר הספנין

(וקשרים ש)קושרת אשה מפתח חלוקה".

 

(בבלי, שבת, קיא).

 סיכת פריפה [כוליאר] 

"יש לך קשרין שאין חייבין עליהן"  -  מהם אותם קשרים שאיש לא נוטל עליהם אחריות?

אלו קשרים של "מראית עין", המכבדים את רצון הנקשר ואת בחירתו להתחייב  או להיות מותר. 

 בקשר מסוג זה לא מתקיים יחס כפיתה של: נקשר (סביל) לקושר (פעיל). ברגע שנקשר קיומו נתון לבחירה.

מאידך, סוג זה של קשרים אינו מותר מעצמו,  צריך מידה של החצנת רצון, אפילו מידה קלה,  רצון לחירות מצד הקשור. 

כדי להתיר את הקשר די בנסיגה,  במשיכה,  והחירות המאויימת מתוך חשש או מצוקה, חירותו תהיה בידו.  

  

*                                   

מי אלו הנקשרין שבמדרש :

תחילה, שוחרי החירות:  הגמלין והספנין.

קשר הגמלין - אולי הכוונה לגמלים, "ספינת המדבר", שהמרחב הפתוח איזור מחייתה.

                     אפשר גם גומלין, לשון גמול, תודה לזולתי. 

                      נניח שאני רוצה לקשור בלון יום הולדת למראת המכונית של חברתי ... 

 גשר הקשר רגע לפני קריסתו 

וכקשר הספנין- הקשר בו נקשרת ספינה עוגנת אל מזח הנמל.  [איזה שיקול דעת יש לספינה ? שהרי כלי דומם היא]

אותו קשר נועד להיות מותר בעת סערה, רוח עזה הבאה מן הים ופולשת אל נמל הבית ומטלטלת את הספינות השמות מבטחן בקשר הספנין, מנמנמות בשלווה ובשקט מעגן.

אם לא יותר הקשר באחת תטלטלנה הספינות כעדר זועם של איילי נגח. 

בזעמן ירסקו הן את המזח ואת אושיות נמל המבטחים עד חורבן. והספינות גם הן,  יצללו ישקעו כעופרת אל הקרקעית ותם הבית והנמל ותמו ספינותיו. [....יש לקרוא לסינים שיבואו לבנות לנו נמל חדש.]

מי נוטל כאן את האחריות להתרת הקשר? ... אולי טבע הדברים ומי שאחראי עליהם. 

יש דתות המאמינות כי גם לכלי, דומם, יש נשמה, רוח ותבונה לפי מדרגתם. ביפן, חברות ענק מזמינות כהני דת השינטו להודות לצי הרכבים שברשותם, מודים על שירות טוב שניתן ומברכים לשלום את הצי החדש, הנכנס. 

"טקסי הטיהור מהוים חלק חיוני בדת השינטו. הם נועדו לפיוסם של הקאמי, למשל כאשר מתעורר צורך להזיז מקדש ממקום למקום. טקסים מסוג זה אומצו ביפן גם לחיים המודרניים. בשנת 1969 לדוגמה, נערך טקס להרגעת הקאמי לפני שיגורה של אפולו 11 לחלל. בניינים חדשים ואפילו מכוניות זוכות לטקסי טיהור שכאלה כחלק מתהליך הייצור שלהן. טיהורים אישיים יתבצעו על ידי מים: עמידה תחת מפל מים או טבילה בשפך נהר. סוג נוסף של היטהרות הוא הימנעות, כלומר טאבו שהוטל על אדם או מקום. לדוגמה, נשים שרצו להשאר טהורות לא יכלו לטפס להר פוג'י ." 

 והקשר השלישי, הוא קשר הסוד:

"קושרת אשה מפתח חלוקה".

החלוק, כחלוק נחל, הגדרתו נושאת נעימות מחד ומאידך חד משמעיות. כך, בת דודו-שארתו, הצדפה המכסה על הבטחה- פנינה. זאת  הדרה מנומנמת  בעומק רכיכת הבשר, מרגלית מרחיבה לב אלוהים ואדם. 

*

בני אדם בטבע שכל דאלים גבר בו, שולפים את הפנינה באמצעות נעיצת סכין המפלחת את הקליפה הקשה הסוגרת על היופי, הם ממהרים...., שהרי אם יניחו רגע לדברים וירחקו צעד או שניים ... כבודה של פנינה- בת המלכות, יפתח באהבה ובאמון כמו מאיליה. 

בערב שבת, בקידוש המלכה, היין והלחם שר בעל הבית לאשת החיל שלצידו את הפיוט המעריך את פועלה הרב מערכתי בפלטין המרחיב לב  ממנו שניהם נהנים, הם בני ביתם, שבעבורם שניהם אוחזים במפעל הביתי, שומרים ומטפחים. 

אֵשֶׁת חַיִל / משלי פרק ל"א

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ

בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר

גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ

דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ

הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ

וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ

זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם

חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ

טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ

יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ

כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן

לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים

מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ

נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ

סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי

עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן

פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ

צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל

קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ

רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה

שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל

תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. 

ובצרפתית:  "Cherchez la Femme"

חפש את האישה שאוחזת את רגלי הסולם במעלותיו יעלה הגבר שלה...שכל מה שהוא צריך כדי שתהיה "אשת חיל" הוא שליבו יבטח בה. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. למה הכוונה? להקשיב עם הלב, לאהוב באמת. לא לחסוך ממנה מה שמגיע לה, לא נכסים ברוח ולא בקניין, שותפות השמה אותה לפני כל העולם ולא במאסף כי היא כבר כאן, עם האזיק הקטן על אצבעה ...  

כלומר, שהיא תחליט על הקשר הסוגר/ פותח את החלוק שלה.

*

נשים הן עם נדיב מעצם טבען.

 מילה טובה, כבוד וחירות ללכת ולבוא כרצונן והחלוק אפילו לא נקשר 

אלא כשקצת קר ...