‏הצגת רשומות עם תוויות ג'אדו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ג'אדו. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 באפריל 2021

תמונת הזיכרון של יהודי לוב בשואה : תמונת מצב [ ניסן תשפ"א - אפריל 2021] :

 




 



 תמונת זיכרון : עדויות יהודי לוב בתקופת השואה 

הצגה מרחבית של המחנות השונים אליהם נשלחו יהודי לוב. 

(קליק)

קבלת פנים של נערות בלוב , לבושות בבגד מסורתי ומצדיעות במועל-יד כלפי תהלוכת הדוצ'ה, מוסוליני.

*

נמל בנגזי 1941

*

תודה  

לכל העדים ולכל מי שאספו את העדויות אשר לוקטו מן המקורות המצוינים

 ונערכו לקובץ שיצא בשנת 2018 

שנת 70 למדינת ישראל מטעם "אור שלום"





 חווברת נוספת שנכתבה ונערכה עם רם חכמון  מ"הדור החדש" של מרכז "אור שלום", עורך כתב העת "העאדא":


(קליק)


עדכון מידע  נכון ליום השואה ניסן תשפ"א - אפריל 2021:

 במסגרת מחקר אותו ביצעתי ונמצא בשיפוט בנושא "עיצוב הזיכרון ההיסטורי בקהילת יהודי לוב" [טרם פורסם] 

נחשפו מקורות נוספים המעידים כי יהודים מלוב נשלחו גם למחנה אושוויץ,  

המחנה אינו מוזכר ברשימת המחנות המצוינים בספר: תמונת זיכרון .

*

כקבוצה נשלחו  יהודים מלוב ממחנה פוסולי די קארפי : משפחת גטניו לענפיה, 

[ ע"ע בגוגל: " הזהו אדם/ פרימו לוי, סוגיית ההדרה מן התרגום העברי" ]. 

ומלבד בני משפחת גטניו,  קבוצת יהודים  נוספת מלוב נשלחה בטרנספורט ממנזר בבולוניה ( "סוג של" מחנה הסגר).

ה"טיפול" ביהויד לוב היה יחד עם יהודים ממדינות נוספות שהיו מושבות איטלקיות,

 כמו יוון-סלוניקי  שגם הם , בחלקם לפחות, הגיעו למחנות באיטליה ומשם גורשו  לאושוויץ.

*

על אדמת איטליה היו מאות מחנות מסוגים שונים. בלוב, עשרות מחנות , לא בכולם שהו יהודים. 

*

בארכיון מחנה אושוויץ אין תיעוד ליהודים מלוב ( ייתכן משום שאינו שלם וייתכן משום שלא הגיעו ישירות מלוב) 

אך הם מופיעים בארכיונים האיטלקיים (כגון זה של ליליאנה פיצ'וטו- פרג'ון) 

וע"פ המידע שנאסף ההשערה היא כי מניין הנספים מקרב יהודי לוב  

במחנה אושוויץ הוא כ- 20 נפש. 

*

חשוב לדייק ולהזכיר  כי על פי מסמכים (אלו שראיתי) ברובם הגורף, לבד מאחד ממנו עולה ספק 

לגבי כוונת הנאצים כלפי היהודים בלוב, כוונה שהיא מעבר ל"שוד" רכוש היהודים מטריפולי,

  היהודים בלוב שנשלחו אל המחנות באירופה לא יועדו להשמדה אלא למטרת חילופי שבויים.

*

עם זאת, כתוצאה מהגליות והפקרת המוני האוכלוסין בתנאים של צפיפות, רעב וחוסר סנטציה במחנות, 

בלוב ומחוץ ללוב: צפון אפריקה הצרפתית ואיטליה ומשם אל - 

גרמניה (ברגן-בלזן), אוסטריה(אינסברוק) ופולין(אושוויץ) 

נספו כ- 1000 נפש בזמן מלחמת העולם השנייה מתוך קהילה שבשיאה מנתה כ- 38,000 איש סה"כ. 

*

כרבע מקהילת יהודי בנגזי נספה "רק" במחנה ג'אדו (ומחנות הלווין שלו בג'ריאן ויפרן)

כתוצאה מהפקרה והתעללות של הממשל האיטלקי שמעולם לא הכיר בפשעיו 

בתקופת המלחמה כלפי קהילת יהודים אלו , לא התנצל ולא פיצה בני הקהילה שנטלו חלק בביסוסו הקולוניאלי.  

*

לא רק זאת, בשנים האחרונות נעשה נסיון פיצוי  של יהודים מלוב החיים כיום באיטליה 

ולאחר  פרק זמן קצר בהם אלו "נהנו" מרנטה  הוחלט לבטל את הפיצוי.  ויהודים , קשישים מאוד אלו 

שכבר עשו שימוש בכסף, נתבעו להשיב את כל סכומי הפיצוי הזמני שניתן להם עד אותו זמן. 

*

גם מדינת ישראל למעשה לא הכירה בשואת יהודי לוב אלא מעמדם כניצולי שואה הוכרע מתוקף

החלטה משפטית- מנהלית המכירה בפחד האנשים מפני מוראות המלחמה. 

ההגליות והטרנספרים והעינויים לא הוו פרמטר על פי דין הצדק בישראל [ "צדק מעברי"]. 



דברי פתיחה- "אור שלום" - יום השואה, ניסן תשפ"א. 
















יום ראשון, 24 באפריל 2011

נאוה (מסיקה) ברזני: "ג'אדו פינת אמא" - הזמנה לתערוכה - 28.4.2011 גלריית "אחותי" בת"א


אני ממליצה על ביקור בתערוכה חדשה של האמנית נאוה (מסיקה) ברזני מירושלים.
 בשיחה עם האמנית בסטודיו המסקרן שלה בשכונת נחלאות הבנתי שמדובר בתהליך יצירה מיוחד וראשון מסוגו עבורה, בבחינת "טיפול שורש" לנשמה וכמו ביטוי חזותי לתהליך של הטהרות דתית. אף שיצירות התערוכה נעשו במסגרת מחקר אקדמי שנושאו "ילדות בתקופת השואה בלוב" לא חסר בהם הפן הרגשי. התערוכה היא בבחינת סיכום פרק במסע משותף של אם ובת אל סיפור חייה של האם, ילידת טוברוק, שבילדותה שהתה במחנה ג'אדו אליו נשלחה יהדות קרינאייקה שבלוב.

 הזכרון החזותי שהושתק לאורך חיי האם, צלמת חובבת שנים ארוכות,  הועבר לבת ויחד, זה לצד זה. יצרו את תכנה המיוחד של התערוכה.


בתור מי שעושה כבר חמש שנים מסע אל תוך הזכרון של אמא אנ'לא מתכוונת להחמיץ זאת.







                                            ג'אדו פינת אמא, נאוה ט. ברזני
חמישי, 28 באפריל 2011 – חמישי, 9 ביוני 2011
אירוע פתיחה: 28.04.11 בשעה 20:00

תנועת אחותי- למען נשים בישראל נוסדה בשנת 2000, על ידי פעילות פמיניסטיות מזרחיות אשר הציבו להן למטרה להעלות על סדר היום הציבורי נושאים של צדק כלכלי וחברתי מתוך תפיסה פמיניסטית הקושרת נושאים של לאומיות, אתניות ופמיניזם. התנועה הוקמה על מנת לקדם ולהנכיח אידיאולוגיה, פוליטיקה, תרבות ואקטיביזם פמיניסטי- מזרחי ולהעלות אל סדר היום הציבורי נושאים של צדק כלכלי, תרבותי וחברתי. מתוך תפיסת עולם זו, תנועת אחותי עוסקת בחשיפה של דיכויים שונים בחברה בישראל המושתתים על מוצא, צבע עור, תרבות ולאום ופועלת ליצירת נראות משמעותית של פוליטיקה ותרבות פמיניסטית-מזרחית.       
               התערוכה ג'אדו פינת אמא נולדה מתוך סיפור חיים מושתק ושותק. זהו סיפור אינטימי על ילדות בצל ימי הכיבוש הנאצי בלוב. סיפור אישי שמתואר על ידי יוליה מסיקה (יעל), ניצולת מחנה ג'אדו בלוב (1942). היא מתבוננת בתצלום המחנה, שמציגה לה בתה, האמנית נאוה ט. ברזני. התצלום מסייע לאם לדבר את ילדותה במקום. דרך המבט היא מספרת את עברה. טקסטים מתוך דברי האם אל בתה מוצגים בתערוכה ולצדם עבודות קולאז' שיצרה ברזני, המבקשות לשחזר ולהציע פן פרשני למילותיה של האם. טכניקת הקולאז' מסייעת לאמנית לקרוע, להרוס את התמונה ולהרכיב שוב מחדש, קצת אחרת. ג'אדו פינת אמא כוללת קולאז'ים העשויים מקרעי מגזינים המודבקים על נייר קרטון, וקבוצת קולאז'ים נוספת, אשר המצע שלהם נתלש מתוך דפיו של  ספר היסטוריה משנות החמישים שמצאה ברזני ברחוב, ממש בסמוך למועד התערוכה. ספר זה הקרוי  ROMMELמתעד את ימיו של המצביא הגרמני ארווין רומל, שנשלח על ידי היטלר כמפקד עליון של הכוחות הגרמניים בצפון אפריקה. בין דפי הספר מצויים כתבים המתארים את עיתותיו של הגנרל בלוב, במלחמת העולם השנייה, בין השנים 1941-1943. כתבים אלה שימשו את ברזני כמצע לעבודת שיחזור ימי הילדות של אמה במחנה. לדברי ברזני, דפי הספר המתפוררים, כמו מציינים שגם התיאור ההיסטורי היציב, אודות המהלכים הצבאיים שנקט רומל בהתמודדותו מול הצבא הבריטי על אדמת לוב, עשוי למצוא עצמו שביר ונקרע בנקל, מכוסה על ידי הסיפור האישי, המאחה אך גם מכסה, מבטל. כעת באמצעות האיחוי בקרעי נייר, נושאים עמם הדפים ההיסטוריים, גם את הסיפור הפרטי של האישה שהייתה שם בהיותה בת חמש. 
               עבודות התערוכה מספרות לצד רגעי הפחד, הבדידות, הרעב והמוות, גם על אופטימיות, על עיתות משחק ועל הפעלתו של תיאטרון צלליות. הן מתארות פן מתוך פרק  הילדות החבוי של ילדי ג'אדו. לדברי ברזני, מאיר הסיפור האישי את הסיפור הקולקטיבי ומתאר תמונת זיכרון- ילדות, מתפוררת ודוהה. הדיון אודות יהדות לוב בימים של שואה מתעורר בשנים האחרונות, אולם תמונת הילדות נותרה חבויה ואינה מוזכרת בדפי ההיסטוריה, גם כיום. סדרת העבודות "ג'אדו פינת אמא" המוצגת בגלריית אחותי, מסייעת בייצוגה של תקופת ילדות זו.
               הבחירה בהצגתה של התערוכה ג'אדו פינת אמא בגלריית בית אחותי נובעת מתוך הקשר הישיר של נושא התערוכה אל העקרונות המנחים את תנועת אחותי. בהם ייצוג קולה של האם המספרת לבתה את ימיה כילדה במחנה ג'אדו. קול זה מונכח באמצעותה של הפרשנות שמבטאת ברזני בעבודות התערוכה. בהן, שחזור הזיכרונות המשמיעים את הקולות שאינם מרבים להישמע: עדות הקול הנשי והקול שמוצאו בלוב שבצפון אפריקה, המספר על ימים של שואה בכלל ועל ימי ילדות בשואה בפרט.
                                                                                                           שולה קשת
                                                            
                                                                                                                                                              
שיח גלריה יתקיים ביום חמישי 19.05.11 בשעה 20:00

גלריית בית אחותי – מרכז תרבות וקהילה פמיניסטי למען נשים בישראל
רחוב מטלון 70 דרום תל-אביב