‏הצגת רשומות עם תוויות געגוע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות געגוע. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 30 באוקטובר 2020

לפעמים תרגום הוא געגוע

 

💙💚💛💛💚💙

לבתי, חֶמְדַּת לִבִּי

ולמי שראה והושיט כף יד חומלת אל כף יד נרעדת

"ארבע.ה דורות אימהות ובנות" צילם: ירון חכמון 


שיר אהבה  Lemhibba  

(להאזנה,קליק  על הכתום)


Lemḥibba חִבַּת בַּת


חֶמְדַּת לִבִּי בּוֹאִי רַפְּאִי נָפְשִׁי

אָתּ הַשֹּׁרֶשׁ הַנִּמְשָׁךְ מִבִּתֵּךְ אֵל אִמִּי 

גַּם כְּשֶׁאַתְּ פֹּה אִתִּי, מִתְגַּעֲגַעַת אַנִּי אֵלַיִךְ בִּתִּי

וְאִם תַּרְחִיקִי יִמְתַּח עַד אֵי אָן חוּט כְּמִיהָתִי.

 

לִבִּי הַתּוֹעֶה לְבַיִת הִרְחִיק עַד חוֹלוֹת הֲסָהֳרָהּ אֶרֶץ צִיָּה

הַצָּמָא לְשֶׁמֶשׁ, אֵל הַזֹּהַר הֵחָרֵב, מְקוֹר הֻלַּדְתִּי הַנֶּעְלָם    

גִּשְׁמֵי הֲשֶׁפַע שֶׁלְּךָ נְדִיבֵי הַזִּכָּרוֹן לִמְּדוּנִי סְלִיחָה,  

הֵם נֶחָמַת הַיּוֹם-יוֹם שֶׁל חוֹל מִדְבָּר חַיַּי הַנָּעוּל לִרְוָחָה.

 

נוֹדֶה עַל הַבְּרָכָה, זֶה עֲבָרֵינוּ וְזוֹ מִדַּת הָאַהֲבָה,

אִמּוֹתֵינוּ הִכּוּ שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה צְחִיחָה

הוֹרִישׁוּנוּ  יֵדַע חוֹל נּוֹדֵד עַל פְּנֵי אָרֶץ נִּשְׁכָּחָה 

הַגֶּשֶׁם הַטּוֹב וְחָכְמַת הַתְּנוּבָה, הַנִּיחוֹחַ וְהַפְּרִיחָה

אָבַל מִלְחָמָה הִיא לֶחֶם חֻקֵּינוּ, עַזִּיזָה יַקִּירָה,  

נְנֻחַם בְּמָחָר, חֶמְדַּת לִבִּי, אַתְּ הוּא זֶרַע הַתִּקְוָה.

 

מַאֲרִיכָה אֵלַיִךְ יָדַיִם אֲרֻכּוֹת אֲרֻכּוֹת - -

מִתְעַלֶּמֶת מִתַּעְתּוּעַ, מִפָּח יָקוּשׁ וְצֵל מִדְבַּר 

שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת תַּצְמִיחַ פַּרְדֵּס ןָגָן  

גָּשַׁר רְחַב לֵב מַעַל עִוְרוֹן וְחֶשְׁכַת הַמַּבָּט

מְחוֹל צְמִיחָה פּוֹרֶה לְנֶבֶט שֶׁיִּפְרַח 

פֵּרוֹת יָפִים עוֹלִים גַּם מִדִּמְעָה, טִפָּה אַחַר טִפָּה 

יֹפִי וְזֹהַר הֵם חֶסֶד אֱלוֹהַּ, אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר

בּוֹאִי, בִּתִּי, אַל תַּעַזְבִי לִי אֶת הַיָּד –



כארפת' ("בירבורים"):

*תצלום: כפות הידיים ארבעה דורות של אמהות ובנות משפחת חכמון שאמש התכנסו סוף סוף לאחר סגר "גל שני" של הקורונה, קיץ 2020. אמן שיבורכו הידיים וגם כל שאר הגוף בבריאות טובה ונחת. תודה לצלם ירון חכמון מ"הדור החדש" – קבוצת הפעילים דור שלישי של "אור שלום" .

*תצלום: תודה לפדי בנעטייה יו"ר "אור שלום" שמכין בשמחה לכל פוסט תצלום עם סימן מים באהבה שאינה תלויה אלא לשמח את הנהנים ולהפיץ את הידע שנאסף עם השנים בארכיון לכל דכפין.

*שיר ותרגום: "שנסון קאביל", שיר בדיאלקט amazigh (ברברי) המבוצע בידי שרה מולינה זרמון שפשטות שירתה משחררת את מימד ה"ניגון" מהשיר. מחבר ומבצע במקור: ברהים טייב והנה הקישור גם  כאן 

בהאזנה חוזרת שוב ושוב בלופ ... הנחתי לצלילים המתוקים-עדינים לקדוח חריר-נחיר בליבי כדי לנשום קצת מעבר לסגרי הזמן. לפתע-פתאום מצאתי שמשמעויות הקול הקטן נפרסות לקראתי כמו עלי כותרת של ניצן. 

 ... "העקשנות משתלמת והטרדנים מצליחים" ח. לוין - מוטו חיי. 😘 יאללה, פצחי ת'אגוז ...

לפיכך בחרתי לנסות ולתרגם את השיר למרות שלא הבנתי בדיוק מתמטי את הכל, בכל זאת שפה היא עולם ומלואו של תרבות, רוח וזמן. אז נקטתי כאן בשיטת ה"תרגום לבבי", ממש כמו אמאבא המבינים את ילדם התינוק, כמו חברי אמת, בני משפחה או בני זוג שדי להם בהרף מבט כדי להבין ים מילים נאלמות.  

"שפת-אל" די לה ברצון כדי להתעורר. 

     

*

מזל טוב לך בִּינצִ'י שלי 


 



יום שבת, 28 במאי 2011

המקום הכי מרגיע בבית שלי

הוא החלון הצפוני מעל כיור המטבח. קצת מוצל ולפעמים רוח מערב תועה מהים אל ההר נכנסת אלינו דרכו במשב לח.

אפשר ממנו לראות את השדות והלאה את הפרדסים המוריקים, האחרונים בשפלה הפנימית.

משם אני חולשת על צומת כבישים ראשי. ביתי הוא אי. אי תנועה. אי בתנועה. 
אי בתנועה פקוקה בשעות ערב שלקראת שקיעה.

שבת בבוקר עכשיו, רגע לפני שבני המשפחה מתעוררים ושכניי ממהרים לתפילה אני שופתת, לא שופטת, קומקום מלא לקפה ומזמזמת את מנגינת השיר היפה של גרוסמן ופוליקר.



יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכול פּה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפּא!
נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות-
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
...

בוהה אל תוך הנוף וזה כך ממש.


                                                                 רק היה והנה דעך.