מתוך: על שלשה דברים
"לב שלם, שאין בו שום השתוקקות, נחשב לכלי שבור, שאי אפשר למזוג לתוכו מים, שהם בחינת שפע, היות שאין לו יכולת הכלה כלל. אין דבר יותר שלם מלב שבור, לב שהוא מלא חסרונות והשתוקקות, אז נמצא כי כלל החסרונות והשבירה שהוא חש, הם היוצרים מקום, בחינת חלל הפנוי מאהבה עצמית, בו יכול להתקשר הבורא עם הנברא"
" היות שהבורא הוא השוכן, ומקום החלל הפנוי מאהבה עצמית, הוא המשכן, בו יכול להתגלות אור ה'. "
*
" את יודעת, ראיתי סרטון ביוטיוב שמלמד איך לתקן דברים שנשברו, זה אפילו יותר יפה שבור-מתוקן."
"באמת? איך יכול להיות שמשהו שבור יהיה יפה יותר?"
"אני אראה לך, יש לך אולי משהו שאפשר לשבור?"
"יש לי הרבה ... אבל מה את מעדיפה?
"משהו שלא יהיה מכוער, קצת חדש ..."
"אה, נזכרתי, קניתי לך קישוט קטן והוא הגיע לכאן שבור"
"באמת? קנית לי קישוט שבור?"
"חשבתי שיגיע שלם ושתתלי אותו איפשהו, יקשט לך את החדר"
אני מראה לעי"ן את המלאך הקטן שקניתי לה, שבור לכל רוחבו. נראה שהיא מתרגשת.
אנחנו מוציאות חומרי יצירה כדי לתקנו. דבק שמצמיד שני השברים זה אל זה. משחת זהב.
" הנה את רואה, זה לא כל כך יפה שרואים את הדבק ואת השבר שבולט"
"אז מה את מציעה ? אמרת שלמדת לעשות משהו שבור ליותר יפה"
"אני אגיד ואת תעשי, תקחי את הצבע זהב הזה ותמחקי אותו על הקו של השבור"
טובלת את הזרת בצבע ומבצעת כהצעתה ומחכה לתגובתה
" מה את אומרת?"
"רואה?!" היא אומרת.
"יש לך אולי משהו טעים בארון?"
"בטח" "אבל מה לעשות עם המלאך היפה הזה ...?"
"תתלי אותו"
"את לא רוצה אותו?"
"לא, יש לי הרבה דברים שבורים. יש לך אולי ביצת הפתעה של בנות?"
" אין לך דבר יותר שלם מלב שבור "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
"חן המקום הוא על יושביו" ולכן ...תודה רבה על התגובה.